נועה פרצה אל העולם ואני ...הופכת להיות לב ענק הפועם למולה,

זה קרה ביום רביעי בלילה,

הייתי חלק מהחוויה הכי גדולה שיכולה להיות בחיים...הרגע שילד מגיח אל העולם.

ולי הייתה הזכות להיות חלק מהחוויה העוצמתית הזו, שבה פלא הבריאה קורה אל מול עיניי.

חשבתי על הלידות שלי ולא הצלחתי להבין איך גם אני הייתי שם בפעם הראשונה לפני 32 שנים,

ואז בימים ההם לאמהות עדיין לא נתנה הזכות להיות חלק ממעגל הלידה,

אבל אמי היקרה ז"ל לא וויתרה ועמדה במשך 5 ימים רצופים מחוץ לחלון חדר הלידה בחצר של תל השומר משקיפה אלי , כואבת איתי ומעודדת,

ואני לוחשת לה את מה שביתי ברגעים הללו לוחשת לי....

"אמא אין לי כוח יותר".....ואני כמו אימי אומרת לה- הנה זה כבר נגמר.

מעגלים,

כל החיים הם מעגלים השלובים האחד בתוך השני,

וכך אנחנו שם בתוך שיאי התרגשות שאי אפשר לתאר אותם,

בכינו צחקנו כאבנו והתרגשנו , וברגע אחד של קסם זה קרה.

נועה פרצה אל העולם

ואני ...הופכת להיות לב ענק הפועם למולה,

מרגישה מה זה אומר להיות בחוויה חזקה של חיים, להביט בגוזל הרך ולראות איך האור קיים בנשמה הרכה הזו , עדיין זך וטהור לגמרי. מתמוססת.....אל החיים ובכלל, מבינה שהכל מתגמד פתאום ובוחנת איך אפשר לשמר את ההרגשה הזו שלא תתפוגג לעולם. אין מחשבות, ספקות פחדים.... אין כלום... יש רק הוויה של אהבה והיא מדהימה בעוצמתה. ובאותו הרגע אני מברכת את עצמי שכך יהיה תמיד, שאזכור בגוף את התחושה הזו כך שאוכל לשחזר אותה בכך רגע נתון.

ומודה לבורא עולם

וחסדיו כי רבים הם.

היו ברוכים באור ושלווה אינסופית

אורנה שיר